שבוע עידוד הנקה – איך באמת לעודד הנקה?

איך לעודד הנקה 2019

בכל שנה בתחילת אוגוסט מצוין בעולם את שבוע ההנקה הבין לאומי. גם בארץ זה שבוע של קידום הנקה, עידוד נשים להניק ויצירת מודעות ציבורית מקדמת הנקה.

לנו נשות מקצועות ההנקה, כל שבוע הוא שבוע עידוד הנקה.
בכל שבוע אנחנו מקדמות הנקה, עוזרות לאמהות להניק, לצלוח את האתגרים איתן הן מתמודדות ולהגדיר את חוויית ההצלחה שלהן בהנקה.

שלא תבינו לא נכון, אני שמחה שמשרד הבריאות מציין את שבוע ההנקה בישראל כפי שנהוג בכל מדינה נאורה בעולם.   אבל… אם באמת רוצים לקדם ולעודד הנקה יש צורך בהרבה יותר משבוע של קצת יח״צ, כנסי הנקה ופוסטרים חביבים.

למה בכלל צריך לעודד הנקה?

הנקה, הפעולה הטבעית בין אישה לתינוקה, לא מייצרת הכנסות של מיליארדים, אין לה יח"צ אגרסיבי ותקציבי עתק לפרסום. אף אחת מאיתנו לא יכולה לזמזם בשלוף איזה ג'ינגל על הנקה או לתת לי שורת פרומו עליה, מה שאי אפשר לומר על תמ"ל. קבלו שתי דוגמאות שאני בטוחה שאתן יכולות לזמזם בכיף:  "הכי קרוב אליך, אמא", זוכרות את הלחן של זה? והנה עוד אחד, חזק במיוחד: "בגלל המדע".

למה יש לי פרסומות של תמ"ל בראש, לי ולכל אחת מכן?

כי אלו חברות למטרת רווח (הרבה המאוד רווח) שמפרסמות בלי סוף, בכל המדיות האפשריות ונמצאות לנו בתודעה מגיל צעיר מאוד.  רובנו כנראה יודעות לזמזם את הג'ינגל ההוא הרבה לפני שאנחנו רואות תינוק יונק יודעות איך נראית פעולת חיבור התינוק לשד.

הנקה צריך לקדם, ואפילו לנרמל. למה? 

כי את האופציה הטבעית, הבריאה, המיטיבה ביותר עם האם והתינוק הפרטיים ועם בריאות הציבור בראייה הכוללת ולטווח הארוך, את האופציה הזו העולם המערבי דחק הצידה לטובת מקסום רווחים.

כי אנחנו נחשפות להאכלה בתמ"ל הרבה יותר והרבה יותר מוקדם  מאשר חשיפה להנקה. רובנו יודעות למנות  שמות של חברות תמ"ל עוד לפני שאנחנו אמהות אבל לא יודעות איך נראית הנקה, אילו תנוחות הנקה יש או מהם היתרונות הבריאותיים של הנקה.

כי לאורך עשרות שנים, במהלכים פרסומיים עמוקים ושיטתיים גורמים לנו לחשוב שתמ"ל יכול להחליף בלי בעיות  חלב אם. רובנו טועות לחשוב שראשי התיבות  האלו הן "תחליף מזון לתינוק", בעוד שהן "תרכובת מזון לתינוקות".  האבולוציה שיכללה  במשך מיליוני שנים את החלב שלנו לכדי הרכב תזונתי מושלם שמשתנה ומתאים את עצמו לצרכי התינוק,   שהוא הרבה מעבר למזון, הוא רקמה חיה, עם תאים וגורמי חיסון, הורמונים מתווכים, תאי גזע ועוד. אין לזה תחליף.

כי  אותם כוחות גורמים לנו לחשוב שאישה פמיניסטית, משוחררת, מתקדמת, נאורה לא צריכה להישאר מאחור ולהיות מוגבלת.  מציירים לנו תמונה לפיה הנקה מגבילה אותנו כנשים בעולם המודרני ושהאלטרנטיבה מצוינת.

תמ"ל לעומת חלב אם
לצערנו דוחק את ההנקה - תמ"ל

ולפני ההתלהמות – כמה מילים על תמ"ל

האכלה בתמ"ל זו אפשרות שטוב שהיא קיימת.  זה לא הדיון. כשיש צורך, מאכילים בתמ"ל. 
גם כותבת שורות אלו האכילה בתמ"ל . עם הבן בכור שלי, חוויתי אתגרים בהנקה שלא צלחתי, שאבתי בלעדית ועדיין אספקת החלב שלי לא היתה מלאה. לכן האכלתי גם בתמ"ל.  מנגד, ביתי השנייה היתה בהנקה מלאה ומשגשגת ולא טעמה תמ"ל מעולם. לא היה שום צורך בזה.

הדיון פה הוא בראייה כוללת יותר, על ההשפעה שיש לכוחות השוק, לכוחות פוליטיים, למוסכמות חברתיות, לעין הציבורית ולכסף על הבחירות שנראות על פניו כבחירות האישיות שלנו כאמהות, כמו איך ובמה להאכיל את התינוקות שלנו.

קצת מספרים – שיעורי ההנקה בישראל

משרד הבריאות ממליץ להניק באופן בלעדי עד גיל חצי שנה, ולהניק בשילוב מזונות מהשולחן המשפחתי מגיל חצי שנה עד גיל שנה. (ארגון הבריאות העולמי אגב, ממליץ להניק עד גיל שנתיים, איגוד רופאי הילדים האמריקאי עד גיל שנה או כל עוד האם והתינוק חפצים בכך, תודו שזו המלצה טובה) .

הדיון פה הוא על הנתונים שאי אפשר להתווכח איתם. מסקר מקיף שערך משרד הבריאות ופורסם בשנת 2012 נמצא כי למרות שכ- 88%  מהנשים הצהירו בהריון שהן מתכוונות להניק, בגיל שלושה חודשים רק כ-42% מהנשים בהנקה מלאה. בגיל חצי שנה רק כ-22%  מהנשים בהנקה מלאה  ועוד כ-30% מהנשים מניקות בשילוב תמ"ל. המספרים האלו הולכים ויורדים ככל שגיל התינוק עולה. והסיבות לשילוב תמ"ל או הפסקת הנקה? אמהות חושבות שאין להן מספיק חלב, שהחלב שלהן לא מספיק טוב,  בתינוקות צעירים – כי התינוק בכה הרבה, כי היה קושי להניק, כדי שמישהו אחר יאכיל את התינוק. בתינוקות מעל גיל חצי שנה  בשל חזרה לעבודה, כי הגיע הזמן לגמול, או כי התינוק גמל את עצמו.(וזה המקום לומר שאין "זמן" מוגדר בו צריך לגמול ואין דבר כזה גמילה עצמית לפני גיל שנה).

הפער הזה, ובפרט הסיבות בגללן נשים מפסיקות להניק או משלבות תמ"ל, מצביע גם הוא על הצורך בעידוד הנקה.  תזכרו היטב את הסיבות האלו ואת ההקדמה שלי, ארחיב ואחבר בין הנקודות האלו תכף.

מניקה יותר מחצי שנה? את זן נדיר 🙁

אז איך באמת נעודד הנקה?

ברמת המדיניות – תקציב!

אם  משרד הבריאות רוצה באמת לעודד הנקה הם צריכים להזרים משאבים ותקציבים לטובת ההנקה. למשל:

  • הדרכות הכנה להנקה בדיוק כמו הכנה ללידה,
  • ייעוצי הנקה במחלקות בתי החולים- האחיות במחלקת היולדות שהן גם יועצות הנקה, הן נהדרות אבל צריך תקן ליועצות בלבד, שבאות לעבוד אך ורק בייעוץ הנקה במחלקה. העומס של השוטף המחלקת יולדות לרוב לא מאפשר מענה לבעיות הנקה כשהאחות צריכה לתת מענה לעוד המון צרכים ועשרות מטופלות במשמרת.
  • סבסוד ייעוצי הנקה פרטיים ומוצרי הנקה דרך קופות החולים- את זה אי אפשר להשאיר לראות עיניה של קופת חולים זו או אחרת. איך יכול להיות שעל ייעוצי שינה פרטיים קופות החולים כן נותנות החזר של מאות שקלים למפגש בעוד שעבור ייעוצי הנקה פרטיים, שייעודן לעזור לאמא להאכיל את תינוקה בצורה הכי טובה, יש מעליב של כמה עשרות שקלים אם בכלל. סבסוד נרחב יותר של משאבות חלב יעזור לאמהות שצריכות לתחזק את אספקת החלב שלהן בשאיבה (אמהות לפגים, אמהות באתגרי הנקה שונים) לשמר את ההנקה.
  • הכשרת כל אחיות טיפת חלב בהדרכת הנקה והרחבת המערך הזה שלא תמיד נותן מענה הולם למניקות- כל אחות טיפת חלב צריכה להשתלם בקורס על בסיסי בייעוץ הנקה, איך ייתכן שלא יהיה להן ידע מקצועי כשמגיעות אליהן לטיפול ולהתייעצות אמהות מניקות? הרחבת מערך טיפת חלב תאפשר יותר זמן לתור בודד. כך אם באמת יש עלייה לא תקינה במשקל האמא תצא משם עם הנחיות שלא פוגעות בהנקה שלה כמו "תשאבי ותיתני בקבוק" במקרה הטוב או תיסוף אוטומטי בתמ"ל במקרה הרע. זה כל מה שמתאפשר כשהתורים קצרצרים והאחות צריכה להספיק לראות עוד הרבה אמהות ותינוקות באותו יום.
  • אותו הדבר לגבי רופאים, רופא שמטפל באישה מניקה חייב ידע מקצועי בסיסי בהנקה. לא יכול להיות שאמא תקבל הנחיות שאין להן שום אחיזה מקצועית, שאינה מגובה בספרות מחקרית מרופא/ה.

ברמה הציבורית

מפריע לכם לראות אישה מניקה? צר לי, תסובבו את הראש לכיוון אחר.

אם לצטט מאתר משרד הבריאות: "הנקה היא חלק מהזכות לבריאות של אימהות וילדים, המוכרת כחלק מזכויות האדם לחיים ולכבוד, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובפסיקת בתי המשפט.
בכל זמן ובכל מקום:  הנקה חשובה לבריאות האם והתינוק ואחד מיתרונותיה שהיא יכולה להיעשות בכל זמן ומקום. בישראל אין כל איסור המונע הנקה במקום כלשהו, ולפיכך ההנקה מותרת בכל מקום, כולל במרחב הציבורי, היכן ומתי שמתאים לך. "

ברמה האישית 

שימו לב, זו הרמה בה יש לנו הכי הרבה השפעה. לסביבה המיידית של האם המניקה יש המון כוח והשפעה על קיום ההנקה והמשכה. זוכרים את הסיבות מהסקר שבגללן אמהות בחרו לשל"ב תמ"ל או להפסיק להניק?

 אז הנה בכל מתחבר;
כשמישהי קרובה אליכם מניקה, לא משנה מה, לא אומרים לה שהחלב שלה לא טוב, לא מספיק, לא משביע, נהיה "כמו מים" אחרי גיל מסוים של התינוק, עושה לתינוק גזים, לא מזין מספיק, מגעיל.
לא אומרים לה שהיא מניקה ״יותר מידי״, לא אומרים לה שהיא מאביסה את התינוק שלה, לא אומרים שהתינוק שלה כבר לא צריך את זה/ גדול מידי / שמן מידי. 
לא אומרים לה שאין לה חיים, שהיא לא ישנה, שהתינוק שלה לא ישן, שהיא לא יורדת במשקל, שהזוגיות שלה נפגעת כי היא מניקה. 
אם ההנקה מאתגרת ולא הולכת חלק, לא אומרים לה "בשביל מה את צריכה את זה", לא מציעים שפשוט תפסיק, לא רומזים ״יאללה תמ"ל״ .

ההנקה היא לא הבעיה, נקודת המבט של הסביבה היא הבעיה!

מה כן?  כך תעודדו את האם המניקה:
זוכרים שהיא מזינה את התינוק שלה בגופה, מגינה על בריאותו ובריאותה בטווח הקצר והארוך.
דואגים לעזור לה, איך שהיא צריכה שיעזרו לה.
מזמינים יועצת הנקה אם צריך.
אומרים מילים טובות על הנתינה, החיבור והאהבה שהיא בחרה לתת לתינוקה ולעצמה.

אם אתן מכירות אמהות הריוניות או מניקות, מוזמנות לנרמל להן, לעודד אותן ולשתף את הפוסט!

היה מעניין? מוזמנת לשתף 🙂
Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן