אהבה והנקה – אוקסיטוצין, "הורמון האהבה" והקשר שלו להנקה

לרגל יום האהבה, וולנטיינ'ס , שמצוין בעולם בתאריך ה- 14.2 מתבקש לכתוב על הקשר בין הורמון האהבה, האוקסיטוצין וההנקה.

מה זה אוקסיטוצין ומה תפקידו ?

אוקסיטוצין הוא הורמון בעל תפקיד משמעותי במערכות היחסים שלנו- במצבים חברתיים, בין גבר לאישה אוהבים ובין אם לתינוקה.

האוקסיטוצין מכונה "הורמון האהבה" כיוון שהוא מופרש בזמן אורגזמה אצל גברים ונשים ונוסך בנו הרגשה של חיבור, שלווה, בטחון ואמון. הוא מכונה גם "הורמון אנטי סטרס" כיוון שנוכחותו בדם משרה תחושת רוגע, מורידה לחץ דם, ומורידה את רמות הורמון הקורטיזול, הורמון הלחץ.

אוקסיטוצין והנקה

לאוקסיטוצין תפקיד משמעותי גם בלידה וגם בהנקה. בלידה תפקידו לכווץ את שרירי הרחם ולייצר צירים, בהנקה הוא אחראי על רפלקס שחרור החלב מהשד, המתרחש כאשר תאי שריר סביב בלוטות החלב מתכווצים וכך "דוחפים" את החלב לכיוון הפטמה. בימים שאחרי הלידה עם כל הנקה משתחרר לדם אוקסיטוצין שמסייע בכיווץ הרחם וחזרתו לגודלו הרגיל. מעבר להשפעותיו הפיזיות, האוקסיטוצין לוקח חלק בחיבור הרגשי בין האם לתינוקה, בעירור רגשות ואינסטינקטים אימהיים להגנה וטיפול בתינוק. מכיוון האוקסיטוצין יוצר הרגשה טובה של רוגע והפחתת לחץ וחרדה יש לו השפעה חיובית על מצב הרוח של האם הוא יכול לסייע במצבים של דכאון אחרי לידה.

אוקסיטוצין מופרש בתגובה לגירוי פיזי אבל לא רק-  בהנקה הוא מופרש בתגובה לגירוי הפטמות ע"י יניקות התינוק, במגע של עור לעור בין האם לתינוקה הוא מופרש בשניהם ומסייע לרוגע ולחיבור הרגשי. אולם הוא מופרש גם כחלק מהאינטראקציה הרגשית בין האם לתינוקה גם ללא הגירוי הפיזי, למשל כאשר האם מחזיקה ומחבקת את התינוק בזרועותיה, בתגובה לבכי התינוק, לריח שלו, לתמונה שלו או אפילו למחשבה עליו. גורמים שמעכבים הפרשת אוקסיטוצין וכך עלולים לעכב גם את שחרור החלב הם כאב, לחץ וחרדה.

 כיצד נוכל לעודד רפלקס שחרור חלב?

שחרור חלב איטי, כאשר התינוק מתחיל לינוק אבל החלב "מתעכב" בדרך ועוד לא זורם לפיו זה מצב מתסכל מאוד גם עבור התינוק וגם עבור האם.  קודם כל נרצה להימנע ככל שניתן מכאב, לחץ וחרדה. אמהות רבות חוששות לקחת משככי כאבים בהנקה אולם במצב של כאב מתמשך וקשה בין אם אחרי לידה קשה או בדלקת בשד או בכל מצב כאב אחר מוטב ואף רצוי להוריד את רמות הכאב עם משככי כאבים המותרים בהנקה כמו אופטלגין, אדוויל ונורופן. לגבי לחץ וחרדה זה אמנם מורכב יותר ודורש גם התגייסות של הסביבה לתמיכה באמא אך חשוב לא פחות לחשוב איך ניתן לצמצם לחץ וחרדה ולייצר סביבה נעימה יותר בשבילך.

כדי לעודד שחרור חלב האמא והבייבי צריכים להיות יחד ככל שאפשר, בהתכרבלות, חיבוק ומגע, במגע של עור לעור(בעיקר כאשר יש בעיות בהנקה) וכן עיסוי עצמי עדין של השד לפני ההנקה יכול לסייע לשחרור האוקסיטוצין וכך גם לשחרור החלב.

עידוד שחרור חלב בשאיבה

בשאיבה זה קצת אחרת, כאשר התינוק יונק על השד, רפלקס שחרור החלב מתרחש בממוצע כדקה אחרי תחילת היניקה. לעומת זאת בשאיבה עם משאבת חלב, שחרור החלב איטי יותר ועלול להתחיל גם מספר דקות אחרי תחילת השאיבה.

כאן התסכול הוא רק שלך אבל בהחלט יש מה לעשות כדי לעודד את שחרור החלב.  בין אם את שואבת שהבייבי לידך ובין אם את שואבת כשאתם בנפרד, בין אם בעבודה או מחוץ לבית או שהתינוק בתינוקיה או בפגיה, חימום ועיסוי השד לפני השאיבה יעזרו לשיפור זרימת החלב וגירוי הפרשת האוקסיטוצין (טכניקה פשוטה לעיסוי השד את יכולה לראות כאן).

אם את שואבת כשאת בנפרד מתינוקך זכרי שהרגשה של חוסר פרטיות ואי נוחות לא יעזרו לשחרור החלב. נסי לשאוב במקום בו את מרגישה בנוח ויכולה להירגע ולחשוב על התינוק שלך בנחת בזמן שאת שואבת. את יכולה לנסות להביט בתמונות שלו,  או לקחת איתך פריט לבוש עם הריח שלו ולהסניף תוך כדי שאיבה 🙂

יש משאבות שיש להם "מצב גירוי" לשחרור חלב מובנה בתחילת השאיבה, בשתי בדקות הראשונות השאיבה נעשית בקצב מהיר ובעוצמה נמוכה, מצב שמדמה את דפוס היניקה של תינוק יונק בתחילת ההנקה, עם אפשרות לעבור לקצב שאיבה רגיל(איטי יותר) כשהחלב מתחיל לטפטף. מחקר נעשה בשימוש במשאבת מדלה "סימפוני"(המשאבה שיש ברוב חדרי ההנקה בבתי החולים בארץ ומיועדת למשתמשות רבות) מצא שתחילת השאיבה בדפוס כזה מקצרת את שחרור החלב בשאיבה ל-90 שניות בממוצע. כלומר- אם יש לך במשאבה מצב שאיבה כזה- התחילי איתו. במשאבות אחרות בהן אפשר לווסת את מהירות השאיבה ועוצמת השאיבה את יכולה לייצר מצב כזה באופן ייזום- להתחיל את השאיבה במהירות גבוהה ועוצמה נמוכה וכשהחלב מתחיל לזרום להאט את המהירות ולעלות את העוצמה.

יש לך טיפ לשחרור חלב? עצה מניסיונך? מוזמנת להשאיר תגובה פה למטה ושיהיה לנו תמיד שפע אהבה ושפע חלב!