"כוס טפטופים", אספן חלב, הוא גביע סיליקון לאיסוף חלב אם,  שנצמד לשד ושואב ממנו חלב.

פה בארץ המוצר קיבל את השם "כוס טפטופים" וזה ללא ספק מוצר שאמהות מניקות אוהבות.

הפוסט הזה מרכז עבורכן את כל מה שתרצו לדעת על כוס הטפטופים ואספני חלב איך להשתמש בהם, ממה חשוב להיזהר וכמובן איפה לקנות

מה זה כוס טפטופים?

כוס הטפטופים היא גביע סיליקוני, שנצמדת לשד בוואקום ושואבת חלב בזמן הנקה או שאיבה מהשד השני. היא נכנסה לחיינו בסערה אי שם ב-2017, ומאז  השתכללה גם לאספן חלב לביש שאפשר להכניס לתוך החזיה לאיסוף חלב דיסקרטי יותר. 

אמהות נשבעות שזה עובד כמו קסם, שואב כמויות יפות בזמן קצר ויש מי שזנחה לגמרי את המשאבה  ומשתמשת רק בכוס טפטופים או באספן חלב. בוודאי נתקלת בקבוצות פייסבוק של מניקות בתמונות  גאווה של מניקות-  כוסות  טפטופים מלאות בחלב.

יחד עם זאת בהחלט יש מי שזה לא מוצלח עבורן.  לא לכולן כוס הטפטופים עובדת או נעימה.

איך להשתמש בכוס או באספן, מהן ההשפעות האפשריות על אספקת החלב ועל השד, מה חשוב לדעת על הרכב החלב שנאסף?  כל מה שתרצו לדעת על כוס טפטופים ועל אספן חלב נמצא בפוסט הזה.

למי שתגיע עד הסוף  אספר על הזווית האישית שלי עם המוצרים האלו, כחננת משאבות משנת 2015 ועד היום.

מה ההבדל בין כוס טפטופים לאספן חלב?

הצורה. הפעולה היא אותה פעולה.

אספן החלב אם תרצו הוא שכלול של כוס הטפטופים לגרסא לבישה. הצורה של האספן ארגונומית יותר והשימוש דיסקרטי – נכנס לחזייה, מוצמד לשד בוואקום ואוסף חלב.

היתרון-  לא יקבל בעיטונת מהתינוק ויתנתק מהשד, העובדה שהוא נסתר בתוך החזייה יכולה להסיח את מי שמוטרדת מהסיכון הזה או מ"כמה יוצא".

לאספן חלב יש שסתום שמאפשר לשחרר קצת אם הפעלת וואקום חזק מידי.

למה מיועדת כוס הטפטופים?

קודם כל חשוב שתדעי – כוס הטפטופים ואספן החלב נמכרים ומוגדרים כמשאבת חלב ידנית לשימוש בידיים חופשיות, hand free breast pump. 

מבחינת שימוש, הגביע אכן מפעיל וואקום מתמשך על השד ולא רק אוסף טפטופים, השם מטעה.

מצד שני האם אפשר לקרוא לזה משאבה? לא לגמרי. בלי רפלקס שחרור חלב לא יקרה עם זה כלום, זה אולי אפילו רק יכאיב…

איך זה עובד?

רפלקס שחרור החלב מתרחש במקביל בשני השדיים. בזמן ההנקה התינוק מפעיל את הרפלקס,  הגביע "מנצל" את רפלקס שחרור החלב ושואב בכוח הוואקום את השד. החלב משתחרר וכך כוס הטפטופים או אספן החלב שואבים חלק מהחלב שמשתחרר בשד השני, ממנו התינוק לא יונק.

החלב שנאסף הוא לא חלב שעד כה "התבזבז" וטפטף לרפידת ההנקה. ממש לא. זה טבעי ותקין שיהיו טפטופים קלים של חלב מהשד "הפנוי" בזמן ההנקה (זה גם טבעי אם אין כאלו בכלל) כאמור רפלקס שחרור החלב מתרחש במקביל בשני השדיים אבל! בלי  תינוק שיונק או משאבה שמגרה את השד השני לא ישתחררו ממנו יותר מאותם טפטופים. 

כן, כוס הטפטופים / אספן החלב אוספים את הטיפות האלו אבל הם עושה הרבה מעבר לזה, הם מפעילים וואקום על השד ושואבים באופן פעיל חלב שלא היה משתחרר מהשד באופן טבעי תוך כדי ההנקה או שאיבה מהשד השני. כלומר הם לא רק כלי שאוסף חלב, הם סוג של משאבה.

מנגד, כוס הטפטופים או אספן חלב לא יכולים להחליף משאבת חלב, בוודאי שלא משאבה חשמלית, כי הם עובדים במנגנון אחר לגמרי – הם מפעילים וואקום רציף ומתמשך על השד.

לעומת זאת משאבת חלב מפעילה גירוי מכני קצבי, היא מפעילה וואקום לסירוגין במהירות משתנה על השד, ומייצרת גירוי שמפעיל את רפלקס שחרור החלב. לעומת זאת כוס הטפטופים או האספן לא מייצרים גירוי מכני כזה ולא מפעילים את רפלקס שחרור החלב. אם אני אניח אותם על השד סתם ככה, חוץ מפטמה בוואקום לא יקרה כלום.

הרכב החלב הנאסף בכוס טפטופים או אספן חלב

הרכב החלב שנאסף שונה מהרכב החלב שנשאב במשאבת חלב.

הוואקום המתמשך מושך חלב "קדמי"- חלב שהרכבו לא מלא עם כל פרופיל השומנים והחלבונים שמתחברים לשומנים, אלא חלב עם תכולת מים ולקטוז גובהה יותר.

כדי לשאוב מהשד חלב שהרכבו מלא יש צורך בגירוי מכני של משאבת חלב שמפעילה וואקום קצבי לסרוגין.

המשמעות היא שרצוי לערבב חלב שנאסף עם חלב שנשאב במשאבה ובכל אופן לא להסתמך על חלב מכוס טפטופים או אספן חלב להזנה קבועה של מספר האכלות ביממה כדי למנוע מצב של האכלה בכמות משמעותית של חלב שהרכבו לא מלא.

רק לסבר את האוזן- מהסיבה הזו בנקי החלב בעולם ובארץ לא מקבלים חלב שנאסף במוצרים אלו, אלא רק שחלב שנשאב במשאבה חשמלית.

אזהרות שימוש נוספות

• שימוש של מספר פעמים ביום במקביל להנקות בכוס טפטופים או אספן חלב תגביר את כמות החלב המיוצרת, כיוון שהיא לא רק אוספת טפטופים אלא מפנה חלב ומרוקנת את השד באופן חלקי.
• שימוש לא סימטרי בין השדיים- יצור מצב של עודף רק בצד אחד.
• יותר סיכון לסתימות ודלקות בשימוש קבוע – כיוון שביום שבו מתפנה פחות חלב מהרגיל גם בלי שהתכוונת או שמת לב, את עלולה לפתח סתימה בצינורית חלב שעלולה להתחיל מצב דלקתי.
• טפטוף סימפתטי מהשד השני תוך כדי הנקה משד אחד זו תופעה טבעית שלרוב חולפת מעצמה. אם נלחץ על קצות צינוריות החלב עם האצבעות על הפטמה תהיה למידה של הגוף והצינוריות יסגרו ולא ימשיכו לטפטף לנצח. שימוש קבוע בכוס טפטופים, בעיקר אם השימוש התחיל מוקדם וסמוך ללידה פוגע במנגנון הסגירה של צינוריות החלב ולמעשה ממשיך ואפילו מגביר את הטפטופים.

איך להצמיד לשד כוס טפטופים או אספן חלב?

כוס טפטופים:

• לחצי על גוף הכוס (מעיכה קלה), מקמי את הפטמה במרכז הפתח, הצמידי לשד ושחררי בזהירות את הלחיצה כך שהוואקום יחזיק אותה על השד ללא צורך במגע נוסף שלך.
• עוד אפשרות לחיבור יציב יותר- קפלי והפשילי אחורה את שולי הפתח, מקמי את הפתח המופשל כך שהפטמה במרכז והפכי בזהירות בחזרה את שולי הפתח כך שיתפוס את הפטמה
• אפשר להשתמש בחזיית שאיבה יעזור להחזיק את הכוס  ובתקווה למנוע ניתוק ושפיכה של החלב היקר שלך מבעיטה או תנועה מקרית של הבייבי היונק מהשד השני.

אספן חלב:

פתחי את חזיית ההנקה שלך, הצמידי את האספן לשד כשהפטמה במרכז הפתח, לחצי על גב האספן כדי לייצר וואקום על השד וסגרי את החזייה מעל האספן. את יכולה לשחרר מעט וואקום ע"י לחיצה על השסתום העליון.

המלצות לשימוש בטוח

• לא מומלץ להשתמש בה בתדירות גבוהה בשל ההשפעה על מנגנון הסגירה של צינוריות החלב.
• כיוון שהכוס מפעילה וואקום מתמשך, לא רצוי להשאיר אותה מחוברת לשד הרבה זמן אלא רק לכמה דקות בודדות. זו נקודה חשובה ממש! וואקום ממושך ללא הפוגה לא בריא לפטמה ולא לרקמת השד העדינה.
• כמה וואקום להפעיל? את המינימום כדי שיצמד לשד. וואקום מתמשך וחזק = כאבים ונזק.
• אם את משתמשת בהם תוך כדי הנקה- תניקי ותשאבי משני הצדדים, כלומר לא צד אחד הנקה צד שני כוס/ אספן אלא גם וגם.
• אם הוואקום מכאיב לך, שחררי וחברי מחדש בוואקום יותר עדין, אל תסבלי ואל תסכני את עצמך בנזק לשד. אם זה ממש מציק לך- כנראה שכוס הטפטופים לא ממש בשבילך למטרות שאיבה פעילה. אין צורך להתבאס,  גללי עוד קצת מטה וגלי איך בכל זאת תוכל לשמש אותך.
• מאכילה בחלב שאספת? רצוי לערבב אותו עם חלב שנשאב במשאבת חלב כדי ליצור הרכב חלב שלם. אם את מאכילה באופן מזדמן מאוד, "פעם ב.." זה לא נורא אם המנה היא רק חלב שנאסף ולא חלב שאוב.

לאילו שימושים כוס הטפטופים מתאימה?

• כפתרון נקודתי שנעשה באופן מזדמן הכוס בהחלט יכולה לשרת אמהות שלא מתחברות למשאבה רגילה
• לאמהות שלא מוצאות זמן לשאוב הכוס מאפשרת לאסוף חלב "על הדרך" תוך כדי הנקה.  מודאגת מהרכב החלב? את יכולה להוסיף חלב מסחיטה ידנית או חלב שכן נשאב במשאבה. חברי כמה איסופים כאלו מכמה הנקות ויש לך מנה של חלב שאוב לבייבי. (איך אפשר לחבר חלב משאיבות שונות? קראי כאן)
• כוס הטפטופים מעולה לסחיטה ידנית, פשוט ככלי קיבול לחלב.  כיוון שהמשפך(הפתח) רחב מאוד זה תופס מעולה את כל השפריצים שעפים לצדדים ורוצים להגיע לתקרה, הכל מטפטף יפה למטה ונאסף בכוס.

אז איפה אפשר לקנות כוס טפטופים?

נתחיל באיפה לא- תעשי לעצמך טובה ואל תזמיני מוצר כזה בעליאקספרס 

לקנות בדולר או שניים מוצר שמיועד לבוא במגע עם הגוף ועם החלב שלך אבל אינו מפוקח בשום צורה ואין לו תו תקן- בעייתי.  אם אף גוף מוסמך ומורשה לא בדק את המוצר את לא באמת יודעת מה הרכב החומר והאם הוא נקי ובטוח לשימוש.  הרי לא הינו מעלות על דעתנו להאכיל מבקבוק או לתת מוצץ בלי אישור תקינה, מבלי שנדע שזה עשוי מחמור בטוח לשימוש עבור תינוקות, נכון?

איפה כן?

איפה שיש "אמא ואבא", מוצרי שאיבה צריכים אישורי תקינה, אם יש אישור FDA למוצר שנמכר בארה"ב זה נהדר ובוודאי פה בארץ  הקודש תו תקן של מכון התקנים הישראלי.

כוס הטפטופים המקורית וכן אספן חלב בסיסי של חברת האאקה, נמכרים בארץ ע"י אלפא מאם, למדלה ולנסינו יש גם כוסות טפטופים והאפשרות הזולה ביותר, עם אישור תקינה היא זו של אמדה שנמכרת תחת המותג הפרטי שלהם באבל טרי.

אספן חלב עם תו תקן ובעלות ידידותית ניתן לרכוש בארץ באתר אנבלה.

לקינוח כמובטח- הזווית האישית שלי

את כוס הטפטופים גיליתי לראשונה ב-2016 באינסטגרם, באותם ימים הייתי שואבת בלעדית, כלומר אמא שהתינוק שלה מסרב לינוק מהשד ומקבל רק בקבוקים עם חלב שאוב. במהלך השנה וחצי בהן שאבתי בלעדית עשיתי ״ דוקטורט״ בכל מה שקשור לשאיבת חלב. אין מוצר או גאדג׳ט שפספסתי וכוס הטפטופים היא אחת מהם. כשראיתי אותה בפעם הראשונה עף לי הסכך, ממש ככה.

איזו גאונות!  זה נראה לי כמו משאבת חלב ידנית ללא צורך בחיבור לחשמל , שהיא "חתיכה אחת", בלי חלקים מתפרקים, נשטפת בקלות והכי טוב- נצמדת לשד ונשארת עליו בלי שצריך להחזיק אותה שם עם היד בזמן השאיבה. too good to be true

מיד יצרתי קשר עם החברה הניו-זילנדית שהמציאה את הכוס המקורית, עשיתי הזמנה מיוחדת (ויקרה למדי) כי הייתי חייבת להחזיק את הפלא הזה בידיים שלי ולנסות בעצמי אחרי כל ההייפ סביבה שראיתי ברשת. מה אומר? כגודל הציפיה גודל האכזבה- באותם ימים, לפני שהייתי אשת מקצוע לא הבנתי שאין קסם, וכשאספקת החלב חלקית או נמוכה זה ממש לא מוצר מתאים.

בהמשך דרכי היתה לי פה באתר חנות אינטרנטית למוצרי הנקה וחשבתי לייבא את כוס הטפטופים. אלא מה? המוצר הלהיטי קיבל מהר תגובה מהשוק הסיני ועלי אקספרס הוצף בכוסות טפטופים בדולר וחצי. בהמשך גם ענקיות כמו מדלה ולנסינו הדביקו את הפער ונזכרו להוציא גרסאות משלהן לאותו מוצר. מה שנקרא מים מתחת לגשר, טוב שויתרתי על ההרפתקה.

אסיים בוידוי – התנסיתי בכוס הטפטופים גם כשואבת בלעדית עם אספקת חלב חלקית עם בכורי וגם כמניקה הנקה מלאה עם אספקת חלב עודפת עם ביתי השניה. אישית הוואקום המתמשך לא נעים לי . הנה אמרתי את זה, אני שייכת לקבוצת המיעוט של המניקות שכוס הטפטופים היא לא כוס התה שלהן..

כבר משתמשת בכוס טפטופים? ספרי לי בתגובות איך היא עובדת עבורך? מה את אוהבת בה?

The post הכל על כוס טפטופים ואספן חלב ​ appeared first on בשביל החלב.

יש נשים ששאיבת חלב מתסכלת אותן ובצדק- משקיעות זמן ומאמץ בשאיבה ומקבלות מעט מאוד חלב בסיומה. קודם כל חשוב להדגיש שאצל נשים מניקות כמות החלב שמתקבלת בשאיבה לא מעידה על כמות החלב שהתינוק מקבל בהנקה, תינוק יונק מרוקן את השד באופן יעיל יותר מכל משאבת חלב.

מה נחשב נורמלי?

שאיבת חלב היא פעולה שהגוף צריך להתרגל ולהסתגל אליה וזה קורה בהדרגה. ככל שתתמידי בשאיבה בשעות קבועות ביום (אם את מניקה ושואבת – עדיף בשעות היותר "שופעות" שלך) כך תראי שכמות החלב שמתקבלת בשאיבה עולה. כדי לסבר את האוזן, הכמות הממוצעת בשאיבה לאמא מניקה ששואבת בין הנקות היא סביב 60 מ"ל בסשן שאיבה אחד משני הצדדים. כן ,  אולי ראית בקבוצות בפייסבוק נשים ששואבות 200 מ"ל ואפילו יותר מזה ו"בחמש דקות", זכרי שזו לא הנורמה אלא היוצאות מהכלל ואל תבזבזי אנרגיות על התבאסות.

מה יכול לעכב שחרור חלב?

לחץ, כאב , אי נוחות וחוסר פרטיות יכולים להפריע ולעכב את שחרור החלב. לכן חשוב לשאוב בסביבה בה את מרגישה בנוח, כשאת רגועה ובפרטיות כך שלא תהי מוטרדת אם מישהו עלול להכנס לחדר שאת שואבת בו ולראות אותך בפעולה.

חשיבות גודל המשפך הנכון

רוב משאבות החלב נמכרות לרוב עם משפך("קונוס", "חצוצרה") בגודל סטנדרטי שמתאים לרוב הנשים אך לא לכולן. גודל משפך לא מתאים, גדול או קטן מידי הוא גורם מרכזי לשאיבה לא יעילה שלא מרוקנת היטב את השד ולכן נראה כמות מעטה של חלב בשאיבה. מעבר לזה משפך בגודל הלא מתאים יעשה את השאיבה ללא נעימה במקרה הטוב, כואבת במקרה הפחות טוב, פוצעת ומזיקה במקרה הרע ובשימוש ממושך.

לא על הוואקום לבדו

משאבה חשמלית שואבת חלב ע"י וואקום בלבד בעוד שתינוק יונק מפעיל גם וואקום וגם תנועות של הלשון. לכן יש נשים שפעולת הוואקום לבדה לא מספיק להן. עבורן מומלץ להוסיף  עיסוי וסחיטות תוך כדי שאיבה כדי לתת את הגירוי הנוסף שהשד צריך כדי להתרוקן היטב מהחלב. והבונוס? עיסוי תוך כדי שאיבה מעלה את תכולת השומן בחלב  השאוב. כדי לעשות את זה קל ויעיל יותר כדאי שתהיה לך חזיית שאיבה, כזו שמחזיקה בשבילך את המשפכים על השדיים ומשחררת לך את הידיים לטובת העיסוי תוך כדי השאיבה. 

וויסות מהירות השאיבה

בכל משאבות החלב ניתן לווסת את עוצמת השאיבה, אך לא בכולן ניתן לשנות את מהירות השאיבה (מספר השאיבות בדקה) . יש מי שמהירות השאיבה של המשאבה שלה מתאימה לה ומרוקנת אותה היטב. מנגד, יש אמהות שאם רק מהירות השאיבה במשאבה שלהן היתה נמוכה או גבוהה מעט – הן היו יכולות לראות הבדל משמעותי בכמויות החלב המתקבלות בשאיבה.

בשורה התחתונה- איך תוכלי לקבל יותר חלב בשאיבה?

• זכרי ששאיבת חלב היא פעולה נלמדת, לגוף לוקח זמן להתרגל לשאיבה. אל תצפי לכמויות היסטריות של חלב בשאיבות הראשונות שלך, היי סבלנית ותראי שזה הולך ומשתפר לרוב משאיבה לשאיבה.
• נסי לשאוב בסביבה מאפשרת- במקום שאת מרגישה בו בנוח, בטוחה ורגועה. אם את ביום מאוד לחוץ ועצבני, קבלי את הכמויות הנמוכות יותר בהבנה וסלחנות ונסי להרגע ככל שאת יכולה.
• בדקי את גודל המשפך שלך כדי לוודא שאת משתמשת בגודל המתאים לך. אני ממליצה לבחור במשאבה שניתן להשיג עבורה משפכים במגוון גדלים. הולכת לאיבוד עם גודל המשפך המתאים? מוזמנת  ליצור איתי קשר, אשמח לעזור לך למצוא את הגודל המתאים לך.
• טכניקה – לפני השאיבה תעשי עיסוי מהיר של השדיים. תוך כדי השאיבה נסי לראות אם עיסוי וסחיטות עדינות של השד מגבירות את הזרימה, רק עשי זאת בזהירות שלא לשבור את הוואקום של המשאבה. הצטיידות בחזיית שאיבה תקל מאוד על הפעולה ותעזור לך לעסות ולהגביר זרימה ביעילות ובקלות תוך כדי השאיבה.
• בחרי את המשאבה שמתאימה לך ומאפשרת גמישות. לחלק מהגורמים לשאיבה לא מוצלחת יש פתרון טכני ברמת המשאבה. לכן כדי לעשות סקר שוק ולבחור את המשאבה המתאימה ביותר לך. יש משאבות שיש להן מצב גירוי (מהירות שאיבה גבוהה מובנת) ומצב שאיבה. יש משאבות שניתן לווסת בהן לא רק את העוצמה אלא גם את המהירות. ואם את רוצה להתייעץ איתי על מציאת המשאבה המתאימה לצרכים שלך את מוזמנת ליצור קשר!

The post "למה לא יוצא לי חלב בשאיבה? "- כל הפתרונות appeared first on בשביל החלב.

מה זה אוקסיטוצין ומה תפקידו ?

אוקסיטוצין הוא הורמון בעל תפקיד משמעותי במערכות היחסים שלנו- במצבים חברתיים, בין גבר לאישה אוהבים ובין אם לתינוקה.

האוקסיטוצין מכונה "הורמון האהבה" כיוון שהוא מופרש בזמן אורגזמה אצל גברים ונשים ונוסך בנו הרגשה של חיבור, שלווה, בטחון ואמון. הוא מכונה גם "הורמון אנטי סטרס" כיוון שנוכחותו בדם משרה תחושת רוגע, מורידה לחץ דם, ומורידה את רמות הורמון הקורטיזול, הורמון הלחץ.

אוקסיטוצין והנקה

לאוקסיטוצין תפקיד משמעותי גם בלידה וגם בהנקה. בלידה תפקידו לכווץ את שרירי הרחם ולייצר צירים, בהנקה הוא אחראי על רפלקס שחרור החלב מהשד, המתרחש כאשר תאי שריר סביב בלוטות החלב מתכווצים וכך "דוחפים" את החלב לכיוון הפטמה. בימים שאחרי הלידה עם כל הנקה משתחרר לדם אוקסיטוצין שמסייע בכיווץ הרחם וחזרתו לגודלו הרגיל. מעבר להשפעותיו הפיזיות, האוקסיטוצין לוקח חלק בחיבור הרגשי בין האם לתינוקה, בעירור רגשות ואינסטינקטים אימהיים להגנה וטיפול בתינוק. מכיוון האוקסיטוצין יוצר הרגשה טובה של רוגע והפחתת לחץ וחרדה יש לו השפעה חיובית על מצב הרוח של האם הוא יכול לסייע במצבים של דכאון אחרי לידה.

אוקסיטוצין מופרש בתגובה לגירוי פיזי אבל לא רק-  בהנקה הוא מופרש בתגובה לגירוי הפטמות ע"י יניקות התינוק, במגע של עור לעור בין האם לתינוקה הוא מופרש בשניהם ומסייע לרוגע ולחיבור הרגשי. אולם הוא מופרש גם כחלק מהאינטראקציה הרגשית בין האם לתינוקה גם ללא הגירוי הפיזי, למשל כאשר האם מחזיקה ומחבקת את התינוק בזרועותיה, בתגובה לבכי התינוק, לריח שלו, לתמונה שלו או אפילו למחשבה עליו. גורמים שמעכבים הפרשת אוקסיטוצין וכך עלולים לעכב גם את שחרור החלב הם כאב, לחץ וחרדה.

 כיצד נוכל לעודד רפלקס שחרור חלב?

שחרור חלב איטי, כאשר התינוק מתחיל לינוק אבל החלב "מתעכב" בדרך ועוד לא זורם לפיו זה מצב מתסכל מאוד גם עבור התינוק וגם עבור האם.  קודם כל נרצה להימנע ככל שניתן מכאב, לחץ וחרדה. אמהות רבות חוששות לקחת משככי כאבים בהנקה אולם במצב של כאב מתמשך וקשה בין אם אחרי לידה קשה או בדלקת בשד או בכל מצב כאב אחר מוטב ואף רצוי להוריד את רמות הכאב עם משככי כאבים המותרים בהנקה כמו אופטלגין, אדוויל ונורופן. לגבי לחץ וחרדה זה אמנם מורכב יותר ודורש גם התגייסות של הסביבה לתמיכה באמא אך חשוב לא פחות לחשוב איך ניתן לצמצם לחץ וחרדה ולייצר סביבה נעימה יותר בשבילך.

כדי לעודד שחרור חלב האמא והבייבי צריכים להיות יחד ככל שאפשר, בהתכרבלות, חיבוק ומגע, במגע של עור לעור(בעיקר כאשר יש בעיות בהנקה) וכן עיסוי עצמי עדין של השד לפני ההנקה יכול לסייע לשחרור האוקסיטוצין וכך גם לשחרור החלב.

עידוד שחרור חלב בשאיבה

בשאיבה זה קצת אחרת, כאשר התינוק יונק על השד, רפלקס שחרור החלב מתרחש בממוצע כדקה אחרי תחילת היניקה. לעומת זאת בשאיבה עם משאבת חלב, שחרור החלב איטי יותר ועלול להתחיל גם מספר דקות אחרי תחילת השאיבה.

כאן התסכול הוא רק שלך אבל בהחלט יש מה לעשות כדי לעודד את שחרור החלב.  בין אם את שואבת שהבייבי לידך ובין אם את שואבת כשאתם בנפרד, בין אם בעבודה או מחוץ לבית או שהתינוק בתינוקיה או בפגיה, חימום ועיסוי השד לפני השאיבה יעזרו לשיפור זרימת החלב וגירוי הפרשת האוקסיטוצין (טכניקה פשוטה לעיסוי השד את יכולה לראות כאן).

אם את שואבת כשאת בנפרד מתינוקך זכרי שהרגשה של חוסר פרטיות ואי נוחות לא יעזרו לשחרור החלב. נסי לשאוב במקום בו את מרגישה בנוח ויכולה להירגע ולחשוב על התינוק שלך בנחת בזמן שאת שואבת. את יכולה לנסות להביט בתמונות שלו,  או לקחת איתך פריט לבוש עם הריח שלו ולהסניף תוך כדי שאיבה

יש משאבות שיש להם "מצב גירוי" לשחרור חלב מובנה בתחילת השאיבה, בשתי בדקות הראשונות השאיבה נעשית בקצב מהיר ובעוצמה נמוכה, מצב שמדמה את דפוס היניקה של תינוק יונק בתחילת ההנקה, עם אפשרות לעבור לקצב שאיבה רגיל(איטי יותר) כשהחלב מתחיל לטפטף. מחקר נעשה בשימוש במשאבת מדלה "סימפוני"(המשאבה שיש ברוב חדרי ההנקה בבתי החולים בארץ ומיועדת למשתמשות רבות) מצא שתחילת השאיבה בדפוס כזה מקצרת את שחרור החלב בשאיבה ל-90 שניות בממוצע. כלומר- אם יש לך במשאבה מצב שאיבה כזה- התחילי איתו. במשאבות אחרות בהן אפשר לווסת את מהירות השאיבה ועוצמת השאיבה את יכולה לייצר מצב כזה באופן ייזום- להתחיל את השאיבה במהירות גבוהה ועוצמה נמוכה וכשהחלב מתחיל לזרום להאט את המהירות ולעלות את העוצמה.

יש לך טיפ לשחרור חלב? עצה מניסיונך? מוזמנת להשאיר תגובה פה למטה ושיהיה לנו תמיד שפע אהבה ושפע חלב!

The post אהבה והנקה – אוקסיטוצין, "הורמון האהבה" והקשר שלו להנקה appeared first on בשביל החלב.

משאילה או חושבת להשאיל משאבה מחברה? מאחותך? תחשבי על זה שוב… את עלולה לסכן את התינוק שלך!  מהי משאבת חלב אישית ומהי סכנת זיהום חלב, מה את חייבת לדעת כדי להמנע מזה ואיך לבדוק את המשאבה האישית שלך, כל הפרטים כאן

השאלת משאבת חלב אישית

נשים רבות משאירות בצדק את המחשבה על הצטיידות במשאבת חלב לאחרי הלידה. אכן בחירת משאבת חלב אישית צריכה להיעשות לפי הצרכים של האם, ואת זה אי אפשר לצפות מראש.

הבעיה היא שלרוב הצורך במשאבת חלב עולה בדחיפות ובאופן מיידי- סביב היום השלישי לאחר הלידה, כשהחלב הבוגר מגיע ואיתו הגודש והבעיות, או סביב אתגר הנקה אחר כמו מיעוט חלב או שביתת הנקה.

ואז מה קורה? אין זמן ופניות לעשות סקר שוק ולחשוב איזו משאבה לקנות. משאבה אישית טובה אינה זולה וההוצאות סביב הלידה ממילא גבוהות, כך קורה שנשים רבות משאילות משאבת חלב אישית מחברה או מאחות או קונות משאבה משומשת כדי לקצר תהליכים ולחסוך.

משאבת חלב אישית – מיועדת לשימוש אישי

אז מה בעצם הבעיה?  משאבות חלב חשמליות לשימוש אישי מיועדות לשימוש אישי, ולא בטוחות להעברה בין משתמשות.

הסיבה היא היגיינית- תוך כדי שאיבה חלב(ואפילו רק אוויר שבא במגע עם החלב) יכול בטעות להגיע למנוע המשאבה. כיוון שחלב אם הוא חומר מזין כ״כ הוא גם מצע נהדר להתפתחות חיידקים ועובש, כלומר זיהום חלב בתוך המשאבה.

ה-FDA , מנהל המזון והתרופות האמריקאי, גוף הפיקוח והרגולציה הנחשב בעולם מגדיר שני סוגים של משאבות חלב:

משאבות חשמליות המתאימות למספר רב של משתמשות 

 נקראות באופן עממי גם "משאבות ברמת בית חולים", כיוון שאלו המשאבות שנמצאות בחדרי השאיבה בתינוקיות בבתי החולים.

אלו משאבות חשמליות חזקות  ויקרות מאוד, דו צדדיות, מתאימות לשאיבה מספר רב של פעמים ביום,  בעלות מערכת סגורה לחלוטין המבטיחה שחלב לא יכול לעבור ולהגיע לפנים המשאבה ולמנוע שלה.

כך, כשכל משתמשת מגיעה עם ערכת השאיבה האישית שלה, מספר רב של משתמשות יכול להשתמש במשאבה כזו באופן בטוח גם מבחינת עוצמת המשאבה ועמידותה לאורך זמן וגם מבחינה הגיינית בטיחותית.

לכן הן מתאימות גם להשכרה. משאבות כאלו הן "לקטינה" ו"סימפוני" של מדלה, "עלית" ו"פלטינום" של אמדה, "קארום" של ארדו.

משאבות חשמליות לשימוש אישי

משאבות חד או דו צדדיות, אשר לא מיועדות לשימוש של מספר נשים או להעברה בין נשים כיוון שיש חשש לכניסת חלב למנוע המשאבה  או לאוויר שנכנס למנוע המשאבה ומכאן  סכנה למעבר זיהומים בין המשתמשות.

ישנן משאבות שהיצרן מצהיר עליהן שהן בעלות מערכת סגורה והגיינית, המתבטאת לרוב בגביע סיליקון המהווה מחסום בין החלב למנוע. זה אחלה וככל הנראה מקטין את הסיכוי למעבר חלב למנוע אך עדיין לא הופך משאבה כזו למתאימה להעברה בין משתמשות.

משאבות אלו הן בעצם כל שאר המשאבות. כן, גם הספקטרה הכחולה והמילי שמושכרות ביד שרה, שוק, אני יודעת. הן לא מוגדרות ע"י ה-FDA כמשאבות שניתנות להעברה בין נשים. 

 אז מה הפניקה? זיהום חלב!

אם את חושבת תוך כדי קריאה "כן, אבל  מלא נשים מעבירות ביניהן משאבות והכל בסדר, אז למה להלחיץ?"

תראי, המטרה היא לא להלחיץ, אלא רק לתת את המידע האמין ביותר לקבלת ההחלטות לגבי הצטיידות במשאבת חלב.

נכון, יש בכל רגע נתון משאבות חלב אישיות שמושאלות בין נשים ועל פניו לא גורמות נזק. השאלה היא האם את מוכנה לקחת את הסיכון ולסכן את התינוק שלך?

כך נראה פילטר של משאבת מדלה סווינג שהושאלה בין חברות:

האמא שהשתמשה במשאבה הזו השאילה אותה מחברה. היא שיתפה את יועצת ההנקה שליוותה אותה  שהתינוק שלה אכן סבל משלשולים חוזרים ונשנים. כשהיועצת בדקה את המשאבה ופתחה אותה, התגלה מקור הבעיה.

כשנכנס חלב לפנים המשאבה יצמחו עליו מושבות חיידקים ועובש והפילטר יהיה מעופש. החיידקים האלו יגיעו לחלב שנשאב באמצעותה כיוון שיש מעבר של אוויר בין מנוע המשאבה לערכת השאיבה בה נאסף החלב.

בתמונה זו גם הפילטר שחור מעובש וגם הפלסטיקה כולה מוכתמת בעובשים:

באופן תקין ונורמלי, במשאבה שלא הושאלה ולא נכנס חלב לפנים המשאבה, הפלסטיקים יהיו נקיים מבפנים והפילטר, אותה ספוגית, תהיה לבנה וצחה, ככה:

השורה התחתונה – שימוש  נכון במשאבת חלב אישית למניעת זיהום חלב

• אל תשאילי משאבה המיועדת לשימוש אישי, הצטיידי במשאבה אישית משלך. כיום, רוב קופות החולים מציעות למבוטחות משאבות איכותיות במחיר מסובסד ומשתלם. שווה לבדוק עם הקופה שלך.
• תהי ערנית בזמן השאיבה, ראית טיפות חלב בצינורית המובילה אל מנוע המשאבה? הפסיקי מיד לשאוב וצרי קשר עם שרות הלקוחות של המשאבה שלך להנחיות. לכל יצרנית שמכבדת את עצמה יש הנחיות כיצד לטפל במשאבה אישית במקרה של כניסת חלב למערכת.
• שוכרת משאבה שאינה מיועדת למשתמשות מרובות? שוכרת משאבה אישית מגמ"ח(יש כאלו שמשכירים פאמפ אין סטייל של מדלה שגם היא משאבה אישית) או מכל מקום אחר? דעי שזה לא מומלץ. את מסתכנת בשימוש במשאבה מזוהמת. בנוסף  יתכן שאת מקבלת משאבה שחוקה ועייפה שכבר מזמן לא שואבת כמו שהיא אמורה. שקלי אפשרות בטוחה יותר לך ולתינוקך.
• אם יש לך משאבה אישית שלך מהלידה הקודמת, כדאי לבדוק מה מצבה לפני שימוש חוזר. אם חלילה תגלי שנכנס אליה חלב ויש עובש בפנים המשאבה, פני לשרות הלקוחות של היצרן/יבואן להנחיות.
• אם בכל זאת ולמרות כל האזהרות את משאילה/שואלת משאבת חלב אישית, עשי לעצמך ולתינוקך טובה, בדקי אותה ובכל אופן שקלי אפשרות בטוחה יותר עבורכם.

אז איך בודקים אם פנים המשאבה נקי ולא מזוהם? 

צפי בסרטון ושתפי הלאה כדי שכל אמא שמתלבטת מה לעשות לגבי משאבת חלב תוכל לקבל החלטה מושכלת ובטוחה.

The post משאבת חלב אישית וסכנת זיהום חלב appeared first on בשביל החלב.

האם אפשר לערבב חלב אם ממספר שאיבות שונות?

אפשר לערבב חלב שאוב מלפני יומיים עם חלב מהיום? חלב קר עם חלב טרי? חלב קפוא עם חלב טרי?

אם גם לך השאלות האלו חלפו בראש את ממש לא לבד.

גם אמהות מנוסות וגם אמהות טריות שואלות בדיוק את השאלות האלו, אני קוראת להן "הפינות הקטנות" של האחסון והטיפול בחלב. אמנם קטנות, אך סופר חשובות לטיפול נכון ומניעת בזבוז זמן וחלב יקר. אם את לא ממש מכירה את כללי האחסון לחלב שאוב אני ממליצה להתחיל מהפוסט המלא על אחסון וטיפול בחלב שאוב.

בקצרה התשובה היא שכן, אפשר ומותר לערבב חלב משאיבות שונות ובמקרים מסויימים גם בטמפרטורות שונות- כזה ששאבת עכשיו ששאבת אתמול וכבר התפנן לו במקרר, כזה שכבר התקרר עם כזה שמתחיל להפשיר,  רק תשמרי על הכללים הפשוטים הבאים ואת מסודרת.

ערבוב חלב משאיבות שונות

כן, אפשר לערבב חלב משאיבות שונות מאותו יום וגם מימים נפרדים. מרגע שערבבת את מתייחסת לחלב המעורבב כאילו כולו נשאב בזמן של החלב הותיק יותר.  משך האחסון כמובן מושפע מכך ( מוזמנת להציץ בטבלת זמני אחסון חלב אם כאן).  כדי למנוע בלבולים ממליצה מאוד לסמן את המנות השונות במדבקות עם תאריך ואם זה רלוונטי לך, גם עם שעת השאיבה.

• חלב שאוב שאיחדת לבקבוק אחד משאיבות שונות מאותו יום – שעת השאיבה המוקדמת יותר חלה עליו ומגדירה את "הותק" של הבקבוק כולו.
• חלב שאוב שאיחדת לבקבוק אחד מימים שונים- תאריך השאיבה הישן יותר חל עליו וקובע את "הותק" של הבקבוק הזה. אם החלב הותיק נשאב שלשום הבקבוק כולו נחשב כאילו נשאב שלשום, גם אם הוספת לו חלב שאוב טרי. 

ערבוב חלב בטמפרטורות שונות

מומלץ לקרר חלב טרי לפני שמוסיפים אותו לחלב קר במידה וההמנה המאוחדת חוזרת למקרר.

יחד עם זאת, את יכולה לפעמים לעגל פינות ולערבב חלב בטמפרטורות שונות, אבל תצטרכי להיות קפדנית. כמות החלב הקר יותר צריכה להיות גדולה יותר מהחלב הטרי או הפחות קר.

הסיבה היא ששיטת האחסון האופטימלית לחלב שאוב היא בטמפרטורה יציבה. באה מכאן גם ההמלצה לשמור חלב בעומק המקרר או המקפיא ולא על הדלת שנפתחת ונסגרת הרבה פעמים ביום וחושפת את החלב לשינוי פוטנציאלי בטמפרטורת האחסון.

 לכן גם בערבוב חלב טרי עם חלב קר, נרצה שכמות החלב הקר תהיה גדולה יותר, כך שהוספת החלב הטרי תשפיע במידה פחותה על טמפרטורת החלב הקר. או במילים אחרות – אנחנו לא רוצות לחמם את החלב הקר, ולכן בערבוב כזה רצוי שיהיה מעט חלב טרי שמתווסף להרבה חלב קר. 

התמונה הזו מרכזת את הכללים הללו, את  מוזמנת לשמור לך ולשתף:

ומה אם ערבבת כמויות שוות של חלב קר וטרי?

זה לא מומלץ אבל גם לא מצדיק לזרוק את המנה.

בתוך הבקבוק של ערכת השאיבה, החלב שנשאב זה עתה אינו בטמפרטורת הגוף אלא מתקרב יותר לטמפרטורת החדר.  בממוצע, טמפרטורה של חלב שזה עתה נשאב היא סביב 28 מעלות.

 אז כן, אם ערבבת כמויות דומות של חלב קר וטרי אכן חיממת את החלב הקר אבל לא בצורה שהורסת את מרכיביו. במנה כזו, שלא טופלה בתנאים אופטימליים, כדאי להשתמש  בהקדם.

אם את מערבבת חלב בטמפרטורות שונות להאכלה הקרובה, אין ליחס הכמויות משמעות, ממילא את החלב הקר תרצי לחמם לסביבות 35 מעלות. זה תקף גם לחלב קפוא שאת מפשירה, את בהחלט יכולה להוסיף לו חלב קר או טרי כל עוד כל המנה מיועדת להאכלה הבאה.

כללים חשובים נוספים שכדאי לזכור

• לא מחממים את אותו החלב פעמים, לא מקררים את אותו חלב פעמים – חלב שהוצאת מהמקרר, חומם ונשארה ממנו שארית לאחר ההאכלה ניתן לשמור בטמפ' החדר  לעוד שעה-שעתיים אם את מחמירה ומקסימום עד להאכלה הבאה בגישה מתירנית יותר (וגם זה בתנאי שלא חמסין והמזגן שלך בדיוק התקלקל) . לא מומלץ להחזיר אותו למקרר ובוודאי שלא לחמם אותו שוב אם התקרר.
• בחלב קר השומן שבחלב נפרד מחלקו המימי יותר, צף ועולה למעלה  וגם נדבק לדפנות הכלי. כשאת מערבבת חלב משאיבות שונות חשוב עוד יותר מהרגיל לאחד קודם כל את השכבות הנפרדות של החלב הקר בכל מנה כדי שלא לפגוע בערך התזונתי של המנה המאוחדת.  אנחנו רוצות שהיא תהיה שלמה מבחינה תזונתית. כדי לאחד את החלב המימי עם החלב השומני את מסובבת את הבקבוק בתנועה מעגלית, כמו בטעימת יין,  עד שכל השומן נפרד מהדפנות והחלב אחיד. לא מומלץ לשקשק באגרסיביות כדי לא לפגוע במבנה העדין של החלבונים והאנזימים שבחלב.

שאלות? תובנות? מוזמנת לכתוב לי בתגובות!

The post אחסון וטיפול בחלב שאוב – האם אפשר לערבב חלב ממספר שאיבות שונות? appeared first on בשביל החלב.

חלב אם שאוב – כמה הוא עמיד?

החלב שלך הוא קודם כל שלך, לכן יש חשיבות רבה להיכרות  שלך עם החלב שלך. כשאת מכירה את הריח והטעם שלו לא תוכלי לפספס אם הוא מקולקל, לחלב שהתקלקל יש ריח חמוץ נוראי. תריחי, תטעמי(עם כלי נקי כמובן) את החלב שלך בכל המצבים שלו – טרי, אחרי שעמד קצת בטמפרטורת החדר, כשיוצא מקירור(אחרי יום, יומיים, שלושה וכו'..), לאחר הפשרה. תהי המומחית לחלב שלך ותמנעי מעצמך הרבה היסוסים וספקות. רוצה לקחת את זה עוד צעד קדימה?  תעשי ניסוי קטן בבית: שימי מעט(ממש מעט) מהחלב הטרי שלך בכוס על השיש ותני לה לעמוד שם. גשי לבדוק פעם בכמה שעות מה המצב שם ותראי שבטמפרטורת החדר לוקח לחלב שעות רבות עד שהוא מתקלקל ומחמיץ, בחורף זה יכול לקחת אפילו יותר מ-24 שעות, בקיץ באופן טבעי זה יקרה מהר יותר כתלות בטמפרטורת החדר.

סדר בבלאגן – מושגים אחידים

התשובות והמספרים שאת שומעת שונים כיוון שיש הנחיות יותר מחמירות ופחות מחמירות ומכיוון שהגורם המכריע באחסון חלב אם היא הטמפרטורה בה נשמר החלב. בגדול ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר משך האחסון האפשרי עולה. משתנה נוסף שמשפיע מאוד על משך האחסון הוא ניקיון סביבת ואביזרי השאיבה. ככל שנקפיד של נקיון ברמה גבוהה יותר כך החלב השאוב שלנו יאריך ימים ויהיה בטוח יותר. 

אני מסתמכת על ההנחיות של האקדמיה לרפואת הנקה(ABM) לאחסון חלב אם בסביבה ביתית, הנחיות אלו נמצאות כמובן בהלימה גם עם הנחיות משרד הבריאות .

 היעזרי בהמלצות לאחסון חלב שאוב ובחרי בין הזמן המומלץ לזמן האפשרי לפי מה שמתאים לך ולתינוק/ת שלך .

בשביל האחידות:

• חלב טרי- הכוונה לחלב שנשאב זה עתה ונמצא בטמפרטורת החדר
• בקירור- בעומק המקרר ולא על הדלת, שם הוא חשוף לשינוי טמפרטורה בכל פתיחה של דלת המקרר(בבית עם ילדים גדולים שפותחים עצמאית את המקרר חשוב עוד יותר!)
• במקפיא- בעומק המקפיא ולא על הדלת, שוב בשביל לספק סביבה עם טמפרטורה יציבה של מינוס ארבעה מעלות או פחות.
• הקפאה עמוקה- מה שנקרא דיפ פריז, מקפיא שאינו מחובר למקרר אלא נפרד והטמפ' בו מינוס 15-20 מעלות.

טיפול בחלב שאוב

בחלב אם מטפלים בידיים נקיות ורחוצות ומאחסנים בכלים נקיים שעברו סטריליזציה- בקבוקי חלב לתינוקות, בקבוקי ערכת השאיבה שבאה עם המשאבה שלך ובכלים ושקיות ייעודיים לאחסון חלב אם.  מומלץ להקפיא חלב בשקיות ייעודיות, במנות קטנות או כגודל המנה של התינוק/ת כדי למנוע בזבוז. כדי לחסוך מקום בפריזר ולמען הקפאה והפשרה מהירות- מלאי את השקית, הוציאי את כל האוויר ואטמי את הסגירה. הניחי את השקית במקפיא בשכיבה, כך  תקבלי שקית קפואה ושטוחה שניתן לערום בצורה מסודרת בקופסא בפריזר. על גבי השקית כתבי כמות ואת תאריך השאיבה ושעה(אם שואבת מס' רב של פעמים ביום), אם החלב הולך לפעוטון רשמי גם את שם הבייבי. 

ככה עושות מקצועניות:

אחסון חלב אם לתינוק בריא שנולד במועד

הטבלה מרכזת את אופני האחסון וזמני האחסון המומלצים(טווח המינימום) ואת אלו האפשריים (טווח מקסימום).

מה ההבדל בין מומלץ לאפשרי? מה שמרגיש לך בטוח ונוח, מה שמתאים לך ולתינוק שלך.

אפשר ואף רצוי לשמור את התמונה ולהפיץ

השאלות הבוערות

• ניהול המלאי- לפי שיטת (FIFO (first in first out – בין אם החלב במקרר ובין אם בפריזר, המנה שנכנסה ראשונה יוצאת ראשונה, כדי לשמור על תחלופה מסודרת ולמנוע התיישנות ובזבוז חלב יקר.
• חלב טרי- אם שאבת ואת מתכוונת להאכיל בזמן הקרוב(אפילו שעתיים קדימה) אין צורך לקרר. שאבת ולא מתכוונת להשתמש במנה השאיבה בזמן הקרוב? העבירי כמה שיותר מהר לקירור או הקפאה(אם יודעת מראש שהמנה הזו מיועדת לסטוק בפריזר).
• חימום חלב קר- בקערה עם מים חמימים, לא רותחים! חימום בטמפרטורה גבוהה מידי יהרוס הרבה מהרכיבים שבחלב. חימום במים רותחים מביא את החלב שקרוב לדפנות הבקבוק לטמפ' של 70-80 מעלות וזה הרבה יותר מידי. לא מחממים חלב אם במיקרו או על הכיריים. בשתי השיטות יש פוטנציאל גבוה לחימום יתר וכוויות לתינוק. פשוט לא.
• הפשרה- במקרר באופן הדרגתי עדיף מבחינת הרכב השומן בחלב. אם אין זמן אפשר גם תחת זרם מים פושרים או בקערה עם מים פושרים שתחליפי בכל פעם שיתקררו. הפשרה מהירה תחת מים זורמים יכולה להקל על הריח הסבוני שיש לעיתים לחלב מופשר.  חלב שהופשר לא מקפיאים ולא מקררים שוב. אפשר להחזיקו בטמפ' חדר של עד 22 מעלות, עד שעתיים.
• בחלב קר שכבת השומן צפה ונפרדת מחלקו המימי יותר של החלב והשומן נדבק לדפנות הכלי(כמו בתמונה הראשונה למעלה). חשוב מאוד לאחד את השכבות כדי שהמנה תהיה שלמה מבחינה תזונתית. עושות את זה בתנועה מעגלית, כמו בטעימת יין,  עד שכל השומן נפרד מהדפנות והחלב אחיד. לא מומלץ לשקשק באגרסיביות כדי לא לפגוע במבנה העדין של החלבונים והאנזימים שבחלב.
• חלב שחומם לא מקררים שוב. חיממת מנה והבייבי אכלה רק חצי? את מה שנשאר את יכולה לשמור מחוץ למקרר כשעה-שעתיים.  רצוי כמובן במקום הכי קריר שאפשר, נניח מתחת למזגן בקיץ ולא על השיש ליד תנור שעובד.
• שואבת מחוץ לבית? אלופה! את החלב ששאבת הכניסי מיד לצידנית עם קרחונים עד שתגיעי הביתה
• הקפאה למרחקים ארוכים- נקודה למחשבה: אם אין לך מקפיא להקפאה עמוקה בבית ואת מקפיאה את החלב שלך בפריזר הביתי, לחלב הקפוא שלך יש תוקף לחצי שנה. אחרי כן לא מומלץ להאכיל בו את הבייבי. יש לך חלב קפוא פג תוקף? את לא חייבת לזרוק אותו! את יכולה להכין ממנו תליון למזכרת או אפילו סבון טבעי למשפחה. בימינו יש כמה נשים מקסימות שמכינות תכשיטים עם תליונים מחלב אם בתהליך מיוחד של עיבוד החלב וגם סבונים טבעייים עם חלב אם. ועוד מחשבה שתעזור לך לשחרר את החלב הישן; חלב אם מותאם בכל נקודת זמן לשלב ההתפתחות של התינוק. באופן אידיאלי, התינוק צריך לקבל את החלב שאימו מייצרת כעת. כך, חלב שנשאב בגיל חודש פחות מותאם לצרכיו של תינוק בן שמונה חודשים גם אם החלב נשמר בהקפאה עמוקה. ולמען הסר ספק- חלב "ותיק" שאינו תואם את גיל התינוק עדיין עדיף בלי שום ויכוח על תמ"ל כל עוד הוא עדיין בתוקף ולא עברה יותר מחצי שנה מהקפאתו.

אחסון חלב אם לפגים

עם זה לא משחקים. תינוקות שנולדו לפני הזמן רגישים יותר ונמצאים בסיכון רב יותר לזיהומים. ההנחיות לאחסון חלב אם עבורם הן המחמירות ביותר. 

עד מתי מקפידים על הכללים המחמירים האלו? לפי פגיית שיבא עם פג שנמצא שבועיים בבית לאחר השחרור וללא חזרה לאשפוז במהלכם, ניתן לעבור לאחסון כמו לתינוק בריא שנולד במועד. ואני מוסיפה, שבהתחלה כדאי להיצמד לטווח הזמנים המינימלי כדי ללכת על בטוח.

The post אחסון וטיפול נכון בחלב אם שאוב appeared first on בשביל החלב.

The post משאבת חלב ארדו קליפסו Ardo Calipso – סקירה וחווית שימוש appeared first on בשביל החלב.

אחרי שכתבתי רבות על הגברת ייצור החלב בשאיבה, הגיע הזמן להסביר (בהרחבה, אלא מה?)  איך לקבל יותר חלב בכל שאיבה.

 אין דבר מבאס יותר מסשן שאיבה שאת לא מקבלת בו את הכמות שאת מצפה לה.  הדבר הראשון בהקשר הזה הוא לשים את הציפיות במקום ריאלי.כשאת שאבת לצד הנקה מלאה לא סביר שתמלאי בקבוקים בשאיבה. וגם אם את שואבת במקום הנקה, רב הנשים יקבלו כמות שנעה בין 60-100 מ"ל משני הצדדים. שאבת יותר מזה? התברכת!

נכון, כבר כתבתי כאן שהגוף שלנו הוא לא מכונה שמייצרת מנות מדודות ומוכנות ושלפעמים יש תנודות בכמויות. הפוסט הזה לא עוסק בתנודות או בסשן נמוך מקרי, אלא בפעמים האלו שאת מרגישה שמשהו כנראה לא עובד כמו שצריך.

וכן!  אם את כבר יושבת ומשקיעה מזמנך בשאיבה את בהחלט רוצה לדעת שאת עושה הכל נכון כדי למקסם כמויות ולקבל יותר חלב בכל שאיבה .

 

אז מה אפשר לעשות כדי לקבל יותר חלב בכל סשן שאיבה?

1. "מילקשייק"

תתחילי בעיסוי ושקשוק השד.

 מטרת הטריק הזה היא להרחיב את צינריות החלב, לעזור לגוף לשחרר אוקסיטוצין וכך לסייע לשחרור החלב. בימי כשואבת בלעדית, כיוון שעשיתי כמה טעויות בהתחלה שכמעט ייבשו אותי וסבלתי משחרור איטי, הייתי מתחילה עם ה"מילקשייק" תמיד. זה לוקח שתי דקות וזה משתלם.

איך עושות? מניחות את האצבעות של שתי הידיים משני צידי השד ומטלטלות אותו מעלה מטה(אפשר גם לאחוז את השד ביד אחת ולטלטל אותו מעלה מטה ולמצד לצד), אחר כך מעסות את השד, עם שתי ידיים משני צידי השד, תוך הפעלת לחץ מתון. ובפחות מילים – קבלי וידיאו:

 2. בדיקת ציוד

קרה לי לא פעם ולא פעמיים שבערך רבע שעה לתוך השאיבה הכמויות בבקבוקים היו עלובות ביחס לנורמה. כמעט תמיד האשמה נמצאת בחלקי המשאבה. בזמנו שאבתי עם המדלה פריסטייל, שהחלקים שלה היו רגישים במיוחד. או שהם לא יושבו טוב ביחד כי הרכבתי אותם בחיפזון או שלא שמתי לב לאיזו טיפת מים שנשארה עליהם. עם הזמן שמתי לב שבמקרים האלו הרעש של המשאבה נשמע שונה, כמעט "מתכתי" באופן מוזר שאני לא יודעת להסביר. במקרים כאלו אני מפסיקה את השאיבה, מפרקת ומרכיבה מחדש, אם צריך גם מעבירה ניגוב כדי לוודא שהכל יבש. אמנם צריך להוסיף כמה דקות לסשן אבל זה עושה את העבודה.

 

אפשרות נוספת היא שחלקי המשאבה פשוט מודיעים לך שהגיע הזמן שתחליפי אותם.

למרבה הצער יש לדברים האלו אורך חיים מוגבל, בעיקר לממברנות הסיליקון ולשסתומים(תלוי איזו משאבה יש לך). הן כל כך עדינות שיכולים להיות בהם קרעים מיקרוסקופיים שאת לא רואה  שמחלישים את עוצמת השאיבה. כדאי לשים לב, אם את רואה שמדובר במגמה מבאסת ומתמשכת של שאיבות "חלשות" כנראה שהחלפת ערכה או לכל הפחות החלפת הממברנות/שסתומים היא הפתרון.

מכירה את האימרה "מטאטא חדש מטאטא טוב"? אז זה זה.

 

3. עיסוי שד (breast compression)

יש טכניקות שונות, החל מעיסוי בסגנון חופשי ועד פרוטוקול דחיסת שד מדוקדק. חשוב לציין שסביב הנושא הזה יש עניין ואני אסביר.

מצד אחד, עיסוי השד  תוך כדי שאיבה(כמו בהנקה) עוזר לרוקן את השד טוב יותר. עיסוי תוך כדי שאיבה מניב יותר חלב וזה בדוק מחקרית.  מצד שני העיסוי/דחיסה עלולים לשבור את הוואקום(בין אם בהנקה ובין אם בשאיבה) ואם כל מה שאת רוצה זה לשאוב בידיים חופשיות סביר להניח שלא תרצי להעסיק את הידיים שלך בעיסוי לאורך של סשן השאיבה.

 

אבל מה? יש נשים שהוואקום שיוצרת המשאבה פשוט לא מספיק כדי לרוקן אותן כמו שצריך. כשתינוק יונק הוא מפעיל גם וואקום(לחץ שלילי) וגם תנועות דחיסה עם הלשון והלחיים(לחץ חיובי). לכן יש נשים שזקוקות גם ללחץ החיובי שנותן העיסוי תוך כדי שאיבה כדי לרוקן את השד.

 

מנגד יש נשים שמתרוקנות טוב גם בלי זה. הן יכולות להסתפק בעיסוי מקדים בלבד או כשיש היחלשות בזרימה, להפסיק את השאיבה, לתת עוד עיסוי ואז להמשיך.  אני אישית הייתי מהסוג שמסתדר בלי רוב תקופת השאיבה שלי אבל לקראת הסוף החלב שלי השתחרר רק עם עיסוי תוך כדי. 

 

נשאלת השאלה- איך אפשר לעסות את השדיים תוך כדי שאיבה בשאיבה דו צדדית? עם חזיית שאיבה כמובן שמשחררת לך את הידיים. יש חזיות שאפשר ממש להכניס לתוכן יד ולעסות את השד. יש חזיות שאיתן מעסים יותר בעדינות על גבי החזיה, יותר בצורה של לחיצות עדינות כדי לא לשבור את הוואקום.

ואיפה תוכלי להצטייד בחזייה כזו? אני ממליצה על האתר הישראלי המקסים אלפא מאם, שמחזיק מותגים איכותיים ומציע שרות נהדר. עם הקוד שלי, Bshvil10 יש לך עשרה אחוזי הנחה על כל החנות

 

4. יותר משחרור חלב אחד = יותר חלב בכל שאיבה

אני מודה שהתחלתי לשים לב כמה שחרורי חלב יש לי במהלך שאיבה בשלב מאוד מאוחר של קריירת השאיבה שלי. יש חשיבות רבה לשחרורי החלב לא פחות ממשך הזמן שאת שואבת בכל פעם. בשחרור החלב הראשון משתחרר רב החלב ובל זאת,  חשוב לדעת ולזהות את שחרורי החלב שלך, כיוון שיכולים להיות שניים ואפילו שלושה כאלו בסשן אחד, לפעמים צריך קצת לעזור להם לקרות. לרוב שחרור החלב מגיע בדקות הראשונות של השאיבה. נניח ושאבת לך עשר דקות ואז שמת לב שאת שואבת "על ריק" וכבר לא יוצא חלב. במצב כזה יש שתי אפשרויות

1. להמשיך לשאוב עוד כמה דקות, יתכן שיהיה שחרור חלב שני. גם אם לא יהיה- את משדרת לגוף שלך לייצר עוד חלב בכך שאת ממשיכה לשאוב אחרי שהזרימה נפסקת.

2. להפסיק את המשאבה לכמה דקות ואז להתחיל לשאוב שוב. להרבה נשים דווקא ההפסקה הזו מביאה אחריה שחרור חלב נוסף. ברוב המשאבות  כיום יש כפתור שמעביר למצב "גירוי"-  שאיבות קצרות ומהירות שמגרות שחרור חלב. אם יש לך משאבה עם כפתור כזה את יכולה לעבור למצב זה כשאת רואה שלא יוצא חלב.

5. עוצמת השאיבה המתאימה

כווני את המשאבה לעוצמת השאיבה הכי גבוהה שאת מרגישה בה בנוח. זה לא אומר העוצמה המקסימלית של המשאבה! (כואב לי לחשוב על זה) . אם עוצמת השאיבה מכאיבה לך המתח בגוף לא יעזור לשחרור החלב, להפך.  מציאת העוצמה האידיאלית עבורך היא עניין הדרגתי בשתי רמות. ברמת שגרת השאיבה  שלך, לוקח זמן להתיידד עם המשאבה שלך ולהכיר את התגובות שלך לעוצמותיה השונות. העוצמה ששאבתי בה אחרי שמונה חודשים למשל, היא לא זו ששאבתי בה בהתחלה. ברמה השאיבה הבודדת, לא מתחילים ולא "בולמים" מאפס למאה. כדאי להתחיל ולסיים כל שאיבה בהדרגה, להתחיל מעוצמה נמוכה לגבוהה ובסיום לחזור מגבוהה לנמוכה.  חשוב לזכור שברגע שהתקבעת על עוצמת שאיבה לרוב אין ממנה דרך חזרה – השד מתרגל לסף גירוי מסוים שמתחת לו השאיבה פחות יעילה והכמות המתקבלת פוחתת בהתאם.

 

6. רוגע, רוגע, רוגעלך

כבר כתבתי על כמה שלחץ יכול להפריע לאספקה. אני באמת חושבת שמינימום התעסקות בכמות שיוצאת תוך כדי השאיבה היא המפתח למקסום הכמות. אני יודעת שנשמע שזה סותר את כל מה שכתבתי לפני, זה לא! זה בא בנוסף – תזכרי שבשורה התחתונה, שאיבה בזמן שאת רגועה ודעתך מוסחת בספר/טלוויזיה/ אינטרנט/ שיחה ואת לא באובססיות על מה שיש בבקבוקים היא כמעט תמיד שאיבה מוצלחת.

עוד דבר שעוזר לשחרר את החלב הוא… התינוק/ת שלך! 

תחשבי על הבייבי, תסתכלי על תמונות, תביאי בגד שספוג בריח שלו/שלה.  לאהבה שלנו אליהן יש אפקט מרגיע שמשחרר אוקסיטוצין ואיתו את החלב.

 

אז תפרגני לעצמך את הפסק זמן הזה וקדימה לשאוב

The post הגברת ייצור חלב – איך לקבל יותר חלב בכל שאיבה appeared first on בשביל החלב.

אני, שדקלמתי מתוך שינה את כל יתרונות ההנקה, חיכיתי לחיבור הכל כך מיוחד הזה עם התינוק שלי, דווקא לי דברים קרו לגמרי אחרת ומצאתי את עצמי בשאיבה בלעדית, שנמשכה שנה וחצי.  בקצרה – גילינו באיחור שיש לכרמי "לשון אחורית", עד לאבחנה החשובה הזו עשיתי עוד כמה טעויות שכמעט ייבשו אותי וככה קיבלנו תינוק רעב ומתוסכל שלא מסכים לינוק ואמא שואבת בלעדית. ללקחים ולשורה התחתונה- דפדפי לתחתית העמוד.

רוצה את כל הפרטים? בבקשה ;

כרמי נולד במים מקוניאליים כבדים ומיד עם הגחתו לעולם נלקח לסאקשן והנשמה. זה כשלעצמו יכול לייצר בעיות בהנקה בגלל החוויה הלא נעימה עבור התינוק. אחרי הסאקשן את חצי השעה הראשונה של חייו הוא פשוט צרח. למה? כי בהיי שהייתי בו אחרי 20 שעות של צירים ולידה, לא עלה בדעתי שזה לא הגיוני שבזמן שתופרים אותי הוא שוכב לצידי וצורח. לא הצלחתי למחות, לא על זה שלא מאפשרים לאף אחד להחזיק אותו בחדר (כי "תפירה זה תהליך סטרילי" והמלווים שלי התבקשו לצאת)  ולא על זה שגם לא נותנים להוציא אותו מהחדר, נגיד כדי שאבא שלו יחזיק וירגיע אותו. בקיצור, עד תום התפירה המסכנון היה כל כך מותש, עצבני ובוכה, שלמרות מאמציה של האחות המקסימה לעזור לי לנסות להניק בפעם הראשונה הוא פשוט לא הצליח להתחבר. אני מתפוצצת בכל פעם שחושבת על זה. חוויה טראומטית לגמרי, עקשנות מיותרת של צוות אטום בחדר הלידה, נושא לפוסט אחר…

למחרת בבוקר ביקשתי עזרה מהאחיות במחלקה והופ! הקסם קרה והמתוק התחיל לינוק.  כשיצאנו הביתה הגיע גם החלב ואיתו גודש מזעזע. מיד באותו יום הצטיידנו במשאבת ספקטרה מיד שרה, שתלווה אותנו עוד חודשיים קדימה. היה לי כל כך חשוב שזה יעבוד, שכבר בשבוע הראשון ביקרנו אצל יועצת הנקה, שתנחה כיצד לחבר נכון וכיצד להניק בתנוחות שונות. יופי טופי.  ההנקות היו מאוד ארוכות, לא פחות מ-45 דקות ולפעמים אפילו שעה וחצי(!). קראתי  ש"לא צריך להסתכל על השעון אלא על התינוק", הנקה לפי דרישה לא? אז זהו, שלא.

בשבוע השני פתאום התחילו בעיות. פה ושם הוא היה מתנתק באמצע הנקה. עד סוף השבוע הגעתי למצב שאני משקיעה יותר זמן בניסיונות החיבור מחדש מאשר בהנקה עצמה. ואז, פתאום הוא סרב לינוק ואני לא מבינה למה זה קורה. אני מתוסכלת ועצובה וכועסת ובוכה כל היום. "איך זה יכול להיות שאנחנו לא מצליחים לינוק ולהניק ואיך אני לא מצליחה לעשות את מה שאני אמורה באופן טבעי לעשות, ואני רוצה שהוא יקבל חלב אם ולא פורמולה!"  ועוד שלל מחשבות שליליות כאלו. שבר מוחלט.

קראתי כל מילה שיש לאינטרנט להציע על תינוק שמסרב באופן פתאומי לינוק, שום דבר לא התאים. רצתי מהר חזרה ליועצת ההנקה, גם היא לא ידעה להגיד לי למה זה קורה אבל יחד גילינו שהקטן לא עלה בכלל במשקל בשבועיים האלו, בהם הוא היה אמור חזור למשקל הלידה. לא טוב בכלל. כדי לשמר את ההנקה התחלנו במשטר של 8 שאיבות ביום(עם הספקטרה הלא מתוחכמת- רבע שעה צד ימין ואז עוד רבע שעה לצד שמאל ובפועל זה אף פעם זה לא לקח פחות מארבעים דקות)  והאכלה של החלב השאוב עם צינורית( finger feeding ), כי האכלה מבקבוק תחסל את הסיכוי שיחזור לינוק מהשד. המשמעות הייתה שכל שלוש שעות על השעון האכלתי בחלב שאוב, הרדמתי, שאבתי ושטפתי את כל הציוד בסיום. הרבה פעמים עד שסיימתי את הסבב, עברו שלוש שעות ושוב הגיע הזמן להתחיל הכל מהתחלה…

זה נראה ככה:

אחרי שבוע מייאש ומתיש במיוחד, הקטן התחיל לעלות במשקל ועברנו להנקה עם תוספת חלב שאוב מראש שניתנה על השד באמצעות הצינורית, שכעת מודבקת לשד בעת ההנקה. התוכנית הייתה להוריד את תוספת החלב השאוב בהדרגה עם העלייה שלו במשקל. בנוסף היועצת אבחנה חיך גבוה, גורם שיכול להסביר חוסר יכולת של תינוק לייצר וואקום טוב וכן היא הרגישה שהלשון שלו לא לגמרי "רגילה" וייעצה לפנות למומחה שיאבחן את הלשון. עובר עוד שבוע כזה, עם אותה שגרה מתישה של שמונה שאיבות ביום, הפעם עם הנקה מסורבלת מלאת אביזרים- גם מגן פטמה, כי אולי הפטמה שלי לא מפעילה מספיק טוב את רפלקס המציצה שלו עם החיך הגבוה הזה, גם בקבוק חלב שאוב וצינורית מודבקת שמוליכה אותו לפה של הקטנטן .  ייאוש.

מנקודה זו עשיתי שתי טעויות קריטיות. הראשונה הייתה להפסיק בבת אחת את תוספת החלב השאוב , פשוט כי הייתי מותשת לגמרי ומאסתי בשאיבה האינטנסיבית וגוזלת הזמן. הטעות השנייה הייתה להתמהמה ולא לגשת מיד להתייעצות עם רופא מומחה לגבי הלשון שלו.

ומה קרה? במשך השבוע הבא הוא אכן ינק ואני שאבתי רק כשהרגשתי מאוד גדושה, בערך פעם פעמיים ביום. איזה אושר!! אין לתאר. אחרי שבוע שאני בעננים כי סופסוף הוא יונק וזה ממש הולך לנו ואני מרגישה שיש לי מלא חלב (כי כל הזמן יש גודש) הגיע יום שבו הוא פשוט לא ירד מהציצי, ישבתי והנקתי כמעט כל היום וחשבתי לעצמי "קפיצת גדילה". הגיוני לא? אז שוב- לא.

למחרת באמצע הנקה, הוא מתנתק מהפטמה ומתחיל לבכות בכי מר. שום ניסיון חיבור לא עזר. הוא פשוט לא הסכים( התפתלות, הקשתת גב אחורה, בכי נוראי…). ניסיתי לחזור להאכלה עם הצינורית וזה רק עצבן אותו יותר. בלית ברירה העברתי את החלב לבקבוק ונתתי לו. הוא חיסל את הבקבוק ונרגע. הילד היה ר-ע-ב.

שוב אני בוכה כל היום, שוב כל המחשבות השליליות, "למה זה קורה לנו?? למה אני לא מצליחה להניק?? אין מצב שאני עוברת לפורמולה!" שוב כל הכעס הזה ואני בכלל לא רוצה לכעוס.. מרגישה במערבולת ולא רואה איך אני יוצאת ממנה.

פניתי ליועצת הנקה אחרת (ברכה ועידית המקסימות מ"חוויה ליניקה") גם מטעמי קרבה גיאוגרפית וגם כי התביישתי לחזור ליועצת הראשונה אחרי ש"יצאתי לדרך עצמאית" בניגוד לעצתה והסתבכתי ככה. עברו כמה ימים עד שהצלחנו לתאם ולהיפגש. בינתיים מתוך המחשבה שאם כבר נכנענו לבקבוק אז לפחות שיהיה בקבוק תומך הנקה, קנינו בקבוק  "קלמה" של מדלה, שמכריח את התינוק ליצור וואקום כדי לקבל את החלב. השתדלתי להאכיל אותו רק מהבקבוק הזה אבל הרבה פעמים נאלצתי להעביר לבקבוק רגיל כי הוא פשוט לא הצליח לשתות את החלב ממנו ושוב הגיעו הבכי והתסכול והתנועות העצבניות. בפגישה עם יועצת ההנקה השנייה גילינו שאני לא שופעת חלב כמו שחשבתי, להיפך, אין לי הרבה חלב בכלל והוא יוצא ממש לאט. המסכנון הקטן שלי רעב ומתוסכל פעמיים, גם מהכמות המעטה וגם מהקצב האיטי שהמעט הזה מגיע אליו. בקבוק ה"קלמה " נזנח הצידה כדי להפסיק לבלבל את המסכנון ופשוט לתת לו לאכול ולהיות רגוע. היא גם בודקת את הלשון שלו ובדומה לקודמתה מרגישה שהלשון לא קשורה אבל גם לא לגמרי "רגילה" וממליצה לפנות לייעוץ מומחה. המשימה עכשיו היא להעלות את כמות החלב שלי ולהמשיך להציע את השד בכל הנקה, אם לא הולך לעבור לבקבוק. אני מתחילה לקחת תוסף להגברת ייצור חלב(נוטרי מילק וחילבה), שואבת ארבע פעמים ביום, מתחילה כל האכלה עם ציצי (וברוב המקרים עוברת לבקבוק כי הקטן מוחה) והכי חשוב- יומיים אח"כ אנחנו אצל רופאת שיניים מומחית לילדים ותינוקות שמתמחה בהתרת לשון. הרופאה ממששת קלות את הלשון שלו ומודיעה נחרצות- יש כאן מקרה של "לשון אחורית", הדרגה הרביעית של לשון קשורה. המיתר שמחבר את הלשון לרצפת חלל הפה קצר ומעובה וזה גורם לתנועתיות פחות טובה של הלשון בתנועת היניקה. תוסיפו לזה החיך גבוה ואז בכלל יכולת היניקה צונחת. בו במקום היא מבצעת התרה. למחרת כרמי חוזר לינוק כמעט בכל האכלה ואני בעננים.

מכיוון שהסיפור שלנו הוא רכבת הרים, הירידה לא אחרה להגיע, עברו עוד יומיים והוא כבר לא מסכים יותר לינוק, רק בקבוק. אני באבל, אין מילים אחרות. אחרי סאגה מתמשכת של חודש וחצי שבהם אני מתאבדת על ההנקה ומוכנה לעשות כמעט הכל בשביל לשמר אותה, אחרי כל זה נוותר עכשיו???

אנחנו נפגשים שוב עם יועצת ההנקה ובמפגש הזה היא אומרת משפט מכונן שהלך בערך ככה "הרבה פעמים עם תינוק ראשון יש איזו פנטזיה שאת תלכי לך בשדות עם התינוק ותחלצי לו שד והוא ינק והכל יהיה מושלם… אבל זה לא תמיד הולך ככה וזה לא סוף העולם! התינוק שלך בריא ושבע ומטופל וזה מה שחשוב, אז אולי לא תהי אמא מניקה, אבל את יכולה להיות אמא שואבת".

אני לא יודעת למה דווקא המשפט הזה הוריד לי את האסימון, אבל הוא ירד. אחרי כל הסאגה ואחרי שכולם מסביבי מתחרפנים מזה שאני לוקחת את זה כל כך קשה, סופסוף נוחתת בי תחושת השלמה ואיתה ההקלה.

נכון שמאוד, מאוד, מאוד רציתי להניק אבל התינוק שלי רוצה אחרת כרגע, למרות ועם הכל.  אז אני מחליטה ככה: חשוב לי שהוא יאכל בעיקר חלב אם, אני אשאב לו חלב ואמשיך להציע לו שד, ירצה לינוק- מה טוב, לא ירצה לינוק- גם בסדר. וזהו! ביום אחד שיחררתי את ההנקה ועברתי לשאיבה בלעדית.

ההערכה הראשונית שלי לגבי השאיבה התארכה עם הזמן, חשבתי שאשאב עד גיל שלושה חודשים, בסוף יצא ש"מסע" השאיבה שלי נמשך שנה ושבעה חודשים 

בשורה התחתונה – חכמה בדיעבד מהנקה לשאיבה בלעדית

אני אוהבת ללמוד מניסיונם של אחרים אז אסכם כאן את השגיאות שעשיתי והמסקנות מהן:

1. הטעות הכי גדולה – אם ממליצים לך להתייעץ עם רופא מומחה בכל מה שקשור להנקה לכי מיד! לא מתמהמהים עם דברים כאלו. אם כרמי היה עובר את ההתרה בגיל שלושה שבועות ולא בגיל וחודש וחצי כנראה שהיה נחסך משנינו הרבה תסכול וסבל.
2. אני באמת חושבת שאין כזה דבר שביתת הנקה בלתי מוסברת בטח שלא בתינוק כל כך צעיר. אם תינוק מסרב לינוק, סביר להניח שיש לו סיבה מצוינת, הוא פשוט לא יכול להגיד לך מה היא. במקרה שלנו, כרמי היה רעב ומתוסכל ולכן הפסיק לינוק. מבנה חלל הפה שלו(חיך גבוה בשילוב לשון אחורית) לא אפשר לו ליצור וואקום ולינוק ביעילות. הוא התאמץ מאוד לינוק אבל קיבל מעט חלב עד שנמאס לו להתאמץ "על ריק" . הפסקת ההנקה היתה הדרך שלו להודיע לי שהוא רעב ושצריך להאכיל אותו בדרך אחרת.
3. גודש מתמשך בשדיים זו נורת אזהרה, ולא סימן שיש הרבה חלב. בהנקה טובה, כשהתינוק מתחבר נכון לשד ומייצר וואקום רציף וחזק, הוא מקבל את כמות החלב שהוא צריך ומנגד השד מתרוקן.  גודש מחייב תשומת לב ובמקרה הצורך התייעצות עם יועצת הנקה. בזמן שחשבתי שיש לי חלב בשפע, הגודש שהרגשתי היה סימן לשדיים שהולכים ומתייבשים בגלל פינוי חלב לקוי(ראי סעיף קודם), הם פשוט קיבלו איתות מתמשך שאין צורך בכל החלב שהם מייצרים.
4. הנקות ארוכות(45 דקות וצפונה) דורשות גם הם תשומת לב, בעיקר כשיש גם סימנים בעייתיים נוספים(גודש, בכי, התנתקות באמצע ההנקה וכו'). במקרה שלי ההנקות הארוכות העידו על תינוק רעב שלא מצליח לקבל את כמות החלב שהוא צריך. בגלל מבנה חלל הפה שלו ובגלל שהפסקתי לשאוב התחיל "מעגל קסמים" של התייבשות  שרק החריף את המצב. לכן הוא התאמץ  בכל הנקה והיה על השד הרבה מאוד זמן. גם אותה "קפיצת גדילה" שחשבתי שקורית הייתה למעשה ניסיון נואש שלו פשוט לשבוע.
5. שאיבה בלעדית אינטנסיבית לאורך תקופה מצריכה משאבה טובה שמאפשרת לך להיות ניידת ועם ידיים חופשיות. כשאת מבלה במצטבר מספר שעות ביום בשאיבה קשה לעשות את זה כשאת תקועה במקום עם שתי ידיים על הציצים. למרבה הצער הפתרונות "הזולים"(השכרה מיד שרה, משאבה פשוטה וזולה) לא נותנים מענה במצב כזה. אני לא עמדתי במשטר של 7-8 שאיבות ביום. לו הייתה לי משאבה טובה מההתחלה, זה לא היה כזה סבל מתיש וכנראה שלא הייתי מפסיקה לשאוב בבת אחת ולא הייתי מגיעה למצב של התייבשות שרק החריפה את התסכול של כרמי הרעב. אחרי חודשיים של שאיבה במשאבה מושכרת חלשה מרוב שימוש (ובוודאי שלא יכלה לתת שאיבה דו צדדית) השקעתי ברכישה של משאבה דו צדדית חזקה, קומפקטית ונטענת ובחזיית hands-free. זה בעיני מה שעושה את ההבדל  ומאפשר  לעמוד במשטר השאיבה. כך יכלתי  להסתובב בבית ולעשות דברים תוך כדי השאיבה למשל לאכול, לשחק עם כרמי, להאכיל אותו, לשטוף כלים אם רציתי להיות יעילה, לסמס, לפייסבק, לכתוב שורות אלו…הבנת את הקטע. ידיים חופשיות, קומפקטיות וחופש מחיבור לחשמל ואת צולחת את השאיבה כמו נמרה וכולם מתפלצים ("איך את עושה את זה עדיין??").

​זהו, זה הסיפור שלי. מאז שכרמי נולד ועם כל מה שעברנו , מצאתי את עצמי חולקת המון מידע עם אמהות נוספות מנסיוני על כל מה שקשור לשאיבה בלעדית ושאיבת חלב בכלל. מפה לשם – נולד הבלוג והשאר היסטוריה טוב שבאת!

The post שאיבה בלעדית- סיפור האי הנקה שלי או כך נהייתי שואבת בלעדית appeared first on בשביל החלב.